תוכן עניינים פתח
את 12 הטעויות בעיצוב אתרים פתחנו בחלק הראשון המתמקד בטעויות העיקריות שפוגעות בחוויית המשתמש ותהליך ההמרה. בחלק זה ננתח את הטעויות הטכניות שמשפיעות על הביצועים של האתר – הן מבחינת המהירות, רספונסיביות, אבטחה וקידומו האורגני.
4. עיצוב לא רספונסיבי
הטעות: עיצוב רספונסיבי שמתאים את האתר אוטומטית למסכים בגדלים שונים זה היום סטנדרט מחייב. טעות נפוצה היא עיצוב אתרים בגרסת דסקטופ, תוך הזנחת חוויית המשתמש בנייד ובטאבלט. לעיתים מפתחים מעצבים קודם כל לגרסת דסקטופ, ומשאירים את התאמת המובייל כ"מחשבה שנייה" או שלא בודקים אותה לעומק. במקרים אחרים, שימוש בתבניות או רכיבים לא רספונסיביים (כגון טבלאות קבועות רוחב או תמונות לא גמישות) מוביל לפריסה גרועה בנייד.
המחיר: יותר ממחצית התנועה ברשת מגיעה ממכשירים ניידים. אתר שאינו מותאם למובייל מקשה על למעלה מ-50% מהמבקרים לנווט ולקרוא בו, מה שגורם להם לנטוש לטובת מתחרים עם אתרים ידידותיים לנייד. חוויית מובייל גרועה מתבטאת בצורך לגלול רוחבית או לבצע זום ידני כדי לקרוא טקסט – חוויה מתסכלת שמשמעותה איבוד לקוחות פוטנציאליים.
היום גם מנועי החיפוש נותנים לכך משקל רב: גוגל אימצה את שיטת Mobile-First Indexing, כלומר האלגוריתם סורק ומדרג את האתר בעיקר לפי גרסת המובייל שלו. אתרים לא רספונסיביים ידורגו נמוך יותר בתוצאות החיפוש במובייל, ויפסידו חשיפה ותנועה אורגנית.
צעדים מעשיים לפתרון:
o יישום טכניקות עיצוב רספונסיבי – בעת בניית ה-CSS, השתמש ב-Grid וגמישויות (Flexbox), ובמדיה-קווירי (Media Queries) כדי להתאים סגנונות למסכים שונים. ודא שכל רכיב – כותרות, פסקאות, תמונות וכפתורים – יכול לשנות גודל ומיקום בהתאם לגודל החלון.
o עיצוב "Mobile-First" – להתחיל את העיצוב מהנייד כלפי מעלה. תכננו תחילה איך האתר יתפקד במסך קטן, ורק אחר כך הרחיבו אותו למסך גדול.
o בדיקות במכשירים אמיתיים – מעבר לכלי סימולציה, חשוב לבדוק את האתר בטלפונים וטאבלטים שונים. שים לב במיוחד לתפריט הנפתח (המבורגר) בנייד, לקריאות לפעולה גלויות בלי גלילה מרובה, ולקריאות טקסט במסך קטן.
o התייחסות לביצועים בנייד – עיצוב רספונסיבי אינו רק בפריסה אלא גם בביצועים. משאבים כבדים עשויים לטעון יותר זמן במובייל. ודאו שתמונות גדולות מוחלפות לגרסאות קטנות יותר במובייל, והקבצים נטענים ביעילות.
o שימוש בפריסות נזילות – השתמשו ביחידות יחסיות כמו אחוזים או יחידות rem/em במקום ערכי פיקסלים קבועים, כדי שהאלמנטים יתאימו את עצמם לגודל המסך.
o מבחני תאימות במנועי חיפוש – השתמשו בכלים כמו "Mobile-Friendly Test" של גוגל כדי לוודא שהאתר נחשב מותאם למובייל מבחינת מנועי החיפוש.
5. עיצוב מכביד על טעינת האתר
הטעות: מהירות טעינת האתר מושפעת ממגוון גורמים טכניים ועיצוביים: תמונות כבדות לא דחוסות, ריבוי סקריפטים ותוספים, שרת איטי, קוד לא מיטבי, ושימוש-יתר בתכנים עשירים (וידאו, אנימציות) ללא אופטימיזציה. הרצון לגרפיקה מרהיבה או פונקציונליות מורכבת מוביל לעתים להתעלמות מעלויות הביצועים. טעויות נפוצות הן אי שימוש בדחיסת תמונות, טעינת סרטונים באיכות מלאה, או קריאה למשאבים חיצוניים רבים (כמו פונטים, ספריות JS) המעכבים את הצגת העמוד.
המחיר: המשתמש הממוצע הוא חסר סבלנות – 53% מהמבקרים בנייד נוטשים אתר שלוקח לו יותר מ-3 שניות להיטען. גם בדסקטופ, כל שנייה נוספת מגדילה את שיעור הנטישה. אתר איטי גורם לתסכול מיידי ויוצר רושם לא מקצועי. ההמרות יורדות באופן דרסטי – לקוחות פוטנציאלים לא יחכו לעגלת קניות שנטענת לאט או לטופס שלא מגיב.
למהירות יש השפעה ישירה על SEO – אתרים מהירים יותר מדורגים בדרך כלל גבוה יותר בתוצאות. מחקרים הראו שאתרים מובייליים שנטענו ב-5 שניות הניבו כמעט פי שניים הכנסות מאלו שנטענו ב-19 שניות.
דוגמה: חנויות מקוונות עם תמונות מוצר כבדות במיוחד (ללא פורמט WebP או דחיסה) יטענו לאט. משתמשים הממתינים לתמונה להיטען לפני שיוכלו לראות את המוצר, עלולים להתייאש ולעבור לאתר מתחרה מהיר יותר. Amazon ואחרים הראו ששיפור מהירות של חלקי שניה בודדים משפר את שיעור ההמרה באחוזים ניכרים.
צעדים מעשיים לפתרון:
o אופטימיזציית נכסים (Assets): כווצו ודחסו תמונות לפורמט ידידותי לרשת (כגון WebP או JPG איכות בינונית) וודאו שהמידות תואמות למופע בפועל בעמוד. שקלו טעינה עצלה (Lazy load) לתמונות שנמצאות מתחת לקפל המסך.
o צמצום ובונדל קבצים: מזגו קבצי CSS ו-JS מרובים לקבצים בודדים כדי להפחית בקשות HTTP. הסירו קוד שאינו בשימוש. הפעילו מזעור (minification) לקוד – הסרת רווחים ותווים מיותרים – מה שעשוי לחתוך 20-30% מנפח הקבצים.
o בחירת פלטפורמה ותוספים בחוכמה: אתרי CMS עמוסים בפלאגינים עלולים לטעון המון סקריפטים. בחנו אם כל תוסף חיוני, והסירו את המיותרים. בחרו תבניות ותוספים ידועים כקלילים ומהירים.
o שימוש ב-CDN וזיכרון מטמון: רשת אספקת תוכן (CDN) מפיצה תוכן סטטי (תמונות, CSS/JS) דרך שרתים קרובים גאוגרפית למשתמש, מה שמאיץ את הטעינה. הפעילו Caching לדפים כדי שמשתמש חוזר או מעבר בין דפים יקבלו תוכן מזיכרון ולא בטעינה מלאה כל פעם.
o שדרוג שרת והיבטי Backend: במידת הצורך, שדרגו את חבילת האחסון לשרת עם תגובה מהירה יותר. לעיתים בקוד צד-שרת לא מיטבי (למשל שאילתות דאטהבייס איטיות) יכול לגרום לעיכוב ב-Time to First Byte.
o בדיקות מהירות ושיפור מתמיד: השתמשו בכלי מדידה כגון Google PageSpeed Insights או GTmetrix כדי לאתר נקודות לשיפור. בצעו מבחני מהירות לאחר כל שינוי משמעותי.
o אופטימיזציית פונטים: שקלו שימוש בפונטים מערכת במקום פונטים מותאמים אישית או הגבילו את מספר הפונטים. טענו רק את המשקלים והגרסאות הנדרשים.
6. אתר לא מאובטח
הטעות: סוגיה קריטית לאמון היא אבטחת האתר – ובעיקר השימוש בפרוטוקול HTTPS עם תעודת SSL. טעות נפוצה במיוחד באתרים ישנים או אצל מי שאינו מודע, היא המשך הפעלת האתר על HTTP בלתי מאובטח. לפעמים זה נובע מרשלנות (שוכחים לחדש תעודת SSL) או מחשש לעלות, אך כיום קיימים פתרונות SSL חינמיים ואין סיבה לוותר.
גם שימוש בתוספים מיושנים או אי-עדכון גרסאות CMS עלול ליצור פרצות אבטחה, אבל כאן נתמקד בעיקר בהיבט הנראה לעין: המנעול הירוק (או האדום) בדפדפן.
המחיר: כיום דפדפנים כגון Chrome מקפיצים אזהרה "אתר לא מאובטח" באתרי HTTP. הודעה כזו ליד ה-URL או בטפסי הזנת סיסמה תרתיע משתמשים: הרוב המוחלט יסגור את החלון מיד ברגע שיראו שהאתר לא מאובטח, מחשש לווירוסים או גניבת מידע.
עבור אתרי מסחר זה עניין של חיים ומוות לעסק – כמעט אף אחד לא יכניס פרטי אשראי באתר לא מוצפן. גם לטפסי הרשמה פשוטים, משתמשים נרתעים להזין אימייל אם אין חיבור מוצפן. לכן, היעדר SSL פוגע אנושות בהמרות.
גוגל הודיעה כבר ב-2014 ש-HTTPS הוא אות דירוג לטובת האתר. אתרים לא מאובטחים עלולים להיות מופלים בתוצאות בהשוואה למתחרים שכן אימצו HTTPS.
צעדים מעשיים לפתרון:
o התקנת תעודת SSL והפניית האתר ל-HTTPS: זהו צעד ראשון ולא מתפשר. כיום ניתן להשיג תעודת SSL בחינם באמצעות שירותים כ-Let's Encrypt, או כחלק מחבילת האחסון. ודא שכל דפי האתר נטענים תחת https:// והגדר הפניות (redirect) אוטומטיות מ-http ל-https.
o אבטחת טפסים ונתונים רגישים: אם האתר מטפל במידע רגיש (תשלומים, סיסמאות, תעודות זהות), יש לשקול שכבות הגנה נוספות: הצפנת מידע בצד השרת, שימוש ב-Web Application Firewall, ואמצעי מניעת התקפות.
o אימות אבטחה חיצוני: הצגת חותמות כגון SSL Secure Site או אישורי PCI DSS (לאתרי סחר) יכולה לחזק אמון. אבל חותמות צריכות להיות אמיתיות – אין טעם להדביק לוגו "100% secure" ללא תוקף. עדיף להשתמש בשמות מוכרים.
o עדכוני תוכנה שוטפים: אם האתר על וורדפרס, ג'ומלה או כל מערכת ניהול – עדכן לגרסה האחרונה באופן קבוע, כולל עדכון תוספים. רבות מהפריצות מתרחשות בשל גרסאות לא מעודכנות עם פרצות אבטחה ידועים.
o סיסמאות וגישות: חלק מהאבטחה הוא גם לנקוט באמצעים כמו סיסמאות חזקות למנהלי האתר, שינוי שם משתמש admin ברירת מחדל, והגבלת מספר ניסיונות התחברות (כדי למנוע Brute Force).
o גיבויים ותוכנית שחזור: גבה את האתר באופן סדיר. אבטחה לעולם לא תהיה הרמטית ב-100%, אבל אם קרה אסון (פריצה, קריסת שרת), היכולת לשחזר במהירות תמזער פגיעה.
ביצועי האתר הם לא פריט טכני בשולי הפרויקט – הם תנאי סף לחוויית משתמש ולתפקוד עסקי תקין. גם אתר מרשים ויזואלית, שמתקשה להיטען או שאינו נתפס כמאובטח, פשוט לא יעבוד.
בחלק הבא של המדריך נבחן את האלמנטים הוויזואליים עצמם: טיפוגרפיה, צבעים, סידור אלמנטים ומבנה טקסט – כל אותם פרטים קטנים שיכולים להקל או להקשות על המשתמש להבין את המסר, ולהגי
…To Be Continued
12 טעויות נפוצות בעיצוב אתרים וכיצד להימנע מהן – חלק 1
אלון שניידרמן
מומחה באפיון UI/UX, ניתוח דפוסי התנהגות ופיתוח אסטרטגיות שיווק.המשך קריאה - מאמרים נוספים
